ביאור ההפטרה פרשת תרומה
כ"ה שבט תשפ"ו | 12/02/2026 | 21:31

הקשר בין ההפטרה לפרשה
בהפטרה מסופר על מלאכת בנית בית המקדש, וזה מעין הפרשה שמסופר בה על בנית המשכן.
תוכן ההפטרה
ה' נתן חכמה לשלמה, ובגלל זה חירם כרת ברית עם שלמה וסיפק לו עצים לבנית המקדש.
שלמה המלך לקח מישראל שלשים אלף בקיאים במלאכת כריתת עצים, כאשר כל חודש עשרת אלפים נמצאים בלבנון ועשרים אלף נמצאים בביתם, ובתום החודש מתחלפים ונמצא כל אחד חודשיים בביתו וחודש בלבנון.
בנוסף לכך היו לו מהגבעונים שבעים אלף סבלים ושמונים אלף חוצבי אבנים מההר, זאת בנוסף לשרים הנוגשים בעושי המלאכה.
בשנה הרביעית למלכות שלמה בחודש אייר, החל שלמה בבנית המקדש.
כל סיתות ופיסול האבנים נעשו במקום החציבה. האבנים הובאו ישירות והונחו בבניה, ולכן במקום הבניה לא נשמע קול כלי ברזל כי הכל נעשה מחוץ לאתר הבניה, ולכן עשה מגרעות בקירות הבית שהניחו עליהם את הקורות של היציעים, שלא יצטרכו לעשות חורים בקירות הבית, עשה שתי תקרות, הראשונה היתה לנוי ועשויה כעין גבים (גומות ובורות). ומעליה עשה עוד תקרה של לוחות ארזים, שיכולים לעלות עליה לבדק הבית.
כאשר גמר את הבית, נגלה אליו ה' ואמר לו: אם תשמור את מצוותי ותלך בדרכי, הרי אקיים את הבטחתי ואשרה שכינתי בבית הזה, ולא אעזוב את עמי ישראל לעולם.
מלכים א' פרק ה' פסוק כ"ו - סוף, פרק ו' פסוק א' - פסוק י"ג
כו וַיהֹוָ֗ה נָתַ֤ן חָכְמָה֙ לִשְׁלֹמֹ֔ה [א] כַּאֲשֶׁ֖ר דִּבֶּר_ל֑וֹ ובגלל חכמתו הגדולה אהב אותו חירם מלך צור (מ"ד), ולכן וַיְהִ֣י שָׁלֹ֗ם חזק וקיים (רד"ק) בֵּ֤ין חִירָם֙ וּבֵ֣ין שְׁלֹמֹ֔ה וַיִּכְרְת֥וּ בְרִ֖ית שְׁנֵיהֶֽם: כז וַיַּ֨עַל הַמֶּ֧לֶךְ שְׁלֹמֹ֛ה מַ֖ס מִכָּל_יִשְׂרָאֵ֑ל וַיְהִ֣י הַמַּ֔ס שנתנו עולה לשכר של שְׁלשִׁ֥ים אֶ֖לֶף אִֽישׁ (רש"י) ללכת ללבנון לכרות העצים עם עבדי חירם (מ"ד): כח וַיִּשְׁלָחֵ֣ם לְבָנ֗וֹנָה עֲשֶֹ֨רֶת אֲלָפִ֤ים בַּחֹ֙דֶשׁ֙ בכל חודש לא עבדו כי אם עשרת אלפים חֲלִיפ֔וֹת שהיו מתחלפים על סדר זה ֚חֹדֶשׁ אחד יִהְי֣וּ בַלְּבָנ֔וֹן שְׁנַ֥יִם חֳדָשִׁ֖ים בְּבֵית֑וֹ בְּבֵיתָם וַאֲדֹנִירָ֖ם עַל_הַמָּֽס להכריח לכל אחד לילך בחודשו (מ"ד): כט וַיְהִ֧י לִשְׁלֹמֹ֛ה שִׁבְעִ֥ים אֶ֖לֶף נֹשֵֹ֣א סַבָּ֑ל נושאי משא להביא האבנים מן ההר לעיר וּשְׁמֹנִ֥ים אֶ֖לֶף חֹצֵ֥ב בָּהָֽר חוצבי האבנים מההר (רש"י): ל המספר הזה היה לְ֠בַד חוץ מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים מהשרים הניצבים (מ"צ) לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר היו ממונים עַל_הַמְּלָאכָ֔ה שמספרם שְׁל֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁל֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים הנוגשים והמושלים (מ"ד) בָּעָ֔ם הָעֹשִֹ֖ים בַּמְּלָאכָֽה: לא וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ ציוה המלך וַיַּסִּעוּ֩ לעקור (ת"י, רש"י) ולהסיע (ע"פ מלבי"ם) אֲבָנִ֨ים גְּדֹל֜וֹת בכמות (מלבי"ם) וכבדות (מ"צ) אֲבָנִ֧ים יְקָר֛וֹת באיכות (מלבי"ם) לְיַסֵּ֥ד הַבָּ֖יִת אַבְנֵ֥י גָזִֽית [מלשון גזיזה] מסותתות ביושר (מ"צ): לב וַֽיִּפְסְל֞וּ החליקו והשוו פני האבנים (מ"צ) בֹּנֵ֧י שְׁלֹמֹ֛ה וּבֹנֵ֥י ואומני הבנין של חִיר֖וֹם וְהַגִּבְלִ֑ים אנשי מדינות גבל שהיו בקיאים בסיתות ובבניה (רש"י) וַיָּכִ֛ינוּ הָעֵצִ֥ים וְהָאֲבָנִ֖ים לִבְנ֥וֹת הַבָּֽיִת שלא יהיו צריכים לעשות בהם דבר רק להניחם (מלבי"ם):
פרק ו'
א וַיְהִ֣י בִשְׁמוֹנִ֣ים שָׁנָ֣ה וְאַרְבַּ֣ע מֵא֣וֹת שָׁנָ֡ה [ב] לְצֵ֣את בְּנֵֽי_יִשְׂרָאֵ֣ל מֵאֶֽרֶץ_מִצְרַיִם֩ בַּשָּׁנָ֨ה הָרְבִיעִ֜ית בְּחֹ֣דֶשׁ זִ֗ו הוא חודש אייר שיש בו זיו לאילנות ֚הוּא הַחֹ֣דֶשׁ הַשֵּׁנִ֔י למנין החודשים, ושנה רביעית לִמְלֹ֥ךְ שְׁלֹמֹ֖ה עַל_יִשְׂרָאֵ֑ל (רש"י) וַיִּ֥בֶן התחיל לבנות (מ"ד) הַבַּ֖יִת לַיהֹוָֽה: ב וְהַבַּ֗יִת ההיכל עם קודש הקודשים אֲשֶׁ֨ר בָּנָ֜ה הַמֶּ֤לֶךְ שְׁלֹמֹה֙ לַֽיהֹוָ֔ה [ג] שִׁשִּֽׁים_אַמָּ֥ה אָרְכּ֖וֹ ממזרח למערב (מ"ד) וְעֶשְׂרִ֣ים רָחְבּ֑וֹ וּשְׁלֹשִׁ֥ים אַמָּ֖ה קוֹמָתֽוֹ: ג וְהָאוּלָ֗ם כמו בית שער (מ"צ) שמקומו עַל_פְּנֵי֙ הֵיכַ֣ל הַבַּ֔יִת לפני ההיכל בכניסתו (רש"י) בצד מזרח (מ"ד) עֶשְׂרִ֤ים אַמָּה֙ אָרְכּ֔וֹ של האולם עַל_פְּנֵ֖י כנגד רֹ֣חַב הַבָּ֑יִת רוחב ההיכל עֶ֧שֶׂר בָּאַמָּ֛ה רָחְבּ֖וֹ של אולם עַל_פְּנֵ֥י לפני הַבָּֽיִת נמשך כלפי המזרח לצד חוץ (רש"י): ד וַיַּ֣עַשׂ לַבָּ֔יִת חַלּוֹנֵ֖י חלונות שְׁקֻפִ֥ים רחבים מבחוץ אֲטֻמִֽים [ד] וצרים מבפנים, לומר שהמקדש אינו צריך לאור עולם (רש"י) אלא אדרבה הוא מאיר לעולם: ה וַיִּבֶן֩ עַל_קִ֨יר הַבַּ֤יִת סמוך לקיר הבית יָצִ֙ועַ֙ חדר צנוע [ונקרא גם כן תַא, וצלע,] (יָצִ֙יעַ֙ קרי) סָבִ֔יב והנביא כביכול שואל, כיצד עשה אֶת_קִיר֤וֹת הַבַּ֙יִת֙ סָבִ֔יב שכנגד לַֽהֵיכָ֖ל וְלַדְּבִ֑יר ומשיב וַיַּ֥עַשׂ צְלָע֖וֹת שעשה אותם חדרים מעץ סָבִֽיב ההיכל וקודש הקודשים לדרום ולמערב ולצפון (רש"י): ו במסכת מידות (פ"ד מ"ג) למדנו שהיו ל"ח תאים, ט"ו בדרום, וט"ו בצפון, כי היו שם ג' קומות, ה' תאים בכל קומה, והיו משולשים-תחתיים, שניים ושלישיים הַיָּצִ֨ועַ החדרים בקומה (הַיָּצִ֨יעַ קרי) הַתַּחְתֹּנָ֜ה חָמֵ֧שׁ בָּאַמָּ֣ה רָחְבָּ֗הּ וְהַתִּֽיכֹנָה֙ והאמצעית שֵׁ֤שׁ בָּֽאַמָּה֙ רָחְבָּ֔הּ וְהַ֨שְּׁלִישִׁ֔ית העליונה שֶׁ֥בַע בָּאַמָּ֖ה רָחְבָּ֑הּ כִּ֡י מִגְרָעוֹת֩ [מלשון גרעון (מ"צ)] נָתַ֨ן לַבַּ֤יִת סָבִיב֙ [ה] ח֔וּצָה עובי הקירות לא היה אחיד אלא העובי פיחת אמה בכלות חמש אמות, ושוב פיחת אמה בכלות עשר אמות, ושוב פיחת אמה בכלות חמש עשרה אמות לְבִלְתִּ֖י אֲחֹ֥ז בְּקִֽירוֹת_הַבָּֽיִת לא עשה חורים ונקבים בקירות בשביל הקורות שקלקול החומה הוא ואינו דרך נוי (רש"י) אלא הניחום על המגרעות: ז וְהַבַּ֙יִת֙ בְּהִבָּ֣נֹת֔וֹ [ו] אֶ֥בֶן שְׁלֵמָ֖ה מַסָּ֣ע נִבְנָ֑ה כשחצבו את האבנים מההר הביאום שלימות ובמידה הנירצת והניחום בחומה (מ"ד) וּמַקָּב֤וֹת ופטישים (מ"צ) וְהַגַּרְזֶן֙ וכן כָּל_כְּלִ֣י בַרְזֶ֔ל לֹֽא_נִשְׁמַ֥ע בַּבַּ֖יִת בְּהִבָּנֹתֽוֹ כי לא עשו שום דבר רק הנחה בלבד: ח ומודיענו הכתוב להיכן הפתח של החדרים פונה פֶּ֗תַח הַצֵּלָע֙ הַתִּ֣יכֹנָ֔ה פתח שבחדר האמצעי מתוך חמש החדרים שבקומה התחתונה הפונה אֶל_כֶּ֥תֶף לצד הַבַּ֖יִת הַיְמָנִ֑ית שהוא צד דרום משם נכנסו מחוץ לפנים וּבְלוּלִּ֗ים וע"י עמודים חלולים שבתוכם מדרגות סביב סביב (מ"ד) יַֽעֲלוּ֙ עַל_אל הקומה הַתִּ֣יכֹנָ֔ה האמצעית וּמִן_הקומה הַתִּֽיכֹנָ֖ה אֶל_הַשְּׁלִשִֽׁים הקומה השלישית (רש"י): ט וַיִּ֥בֶן אֶת_הַבַּ֖יִת החיצון שהוא קירות ההיכל וַיְכַלֵּ֑הוּ והשלימו וַיִּסְפֹּ֤ן וכסה אֶת_הַבַּ֙יִת֙ גֵּבִ֔ים בתקרה חקוקה ומצויירת כעין גומות ובורות לנוי וּשְׂדֵרֹ֖ת בָּאֲרָזִֽים וממעל לזה עשה עוד תקרה של לוחות ארזים סדורות (מ"ד ומ"צ): י וַיִּ֤בֶן אֶת_הַיָּצִ֙ועַ֙ (הַיָּצִ֙יעַ֙ קרי) התאים עַל_כָּל_אורך הַבַּ֔יִת והיינו שהחדרים נשענו על קירות הבית משלוש רוחותיו דרום צפון ומערב חָמֵ֥שׁ אַמּ֖וֹת קֽוֹמָת֑וֹ של כל אחד ואחד וַיֶּאֱחֹ֥ז אֶת_הַבַּ֖יִת ויחבר את היציעים עם הבית בַּעֲצֵ֥י אֲרָזִֽים על ידי אותם קורות שהניחום על המגרעות שבקירות הבית (מ"ד): יא בעת שגמר את תקרת היציע וַֽיְהִי֙ דְּבַר_יְהֹוָ֔ה אֶל_שְׁלֹמֹ֖ה לֵאמֹֽר עתה כבר בצד אחד נגמר הבית החיצון שנבנה מאבנים וקורות, וצריך להתחיל הבנין מבפנים שנבנה מעצים: יב הַבַּ֨יִת הַזֶּ֜ה אֲשֶׁר_אַתָּ֣ה בֹנֶ֗ה אף שהוא היפה והטוב שבבנינים אינו העיקר כי לא אשרה בו שכינתי רק בתנאי (מ"ד) אִם_תֵּלֵ֤ךְ בְּחֻקֹּתַי֙ וְאֶת_מִשְׁפָּטַ֣י תַּֽעֲשֶֹ֔ה וְשָׁמַרְתָּ֥ אֶת_כָּל_מִצְוֺתַ֖י לָלֶ֣כֶת בָּהֶ֑ם כי זו תכלית הבית כדי שיתאחדו בו ישראל לעבוד את ה' שכם אחד (מלבי"ם) וַהֲקִמֹתִ֤י אֶת_דְּבָרִי֙ אִתָּ֔ךְ אֲשֶׁ֥ר דִּבַּ֖רְתִּי שהבטחתי אֶל_דָּוִ֥ד אָבִֽיךָ להשרות בו השכינה (מ"ד): יג וְשָׁ֣כַנְתִּ֔י בְּת֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בתוך כל אחד ואחד (ע"פ מלבי"ם) וְלֹ֥א אֶעֱזֹ֖ב אֶת_עַמִּ֥י יִשְׂרָאֵֽל: